אחד הגורמים שיוצרים את תחושת הלחץ במהלך ראיון עבודה הוא החשש מכוחו של המראיין. הרבה מרואיינים רואים במראיין דמות מאיימת בעלת כוח להשפיע על עתידם. הידיעה שהתרשמות המראיין משפיעה על תוצאות המבחן, הופכת אותו בתודעת המרואיין לדמות חזקה ומאיימת. מכיוון שהמראיין הוא לרוב פסיכולוג הלחץ גדול עוד יותר. 

טיפ לראיון עבודה : הראיון כמשחק פינג פונג

הדרך היעילה להתנהגות בזמן ראיון היא לענות על כל שאלה באופן ענייני, בלי התחמקות ובלי התחכמות. כמו במשחק פינג פונג, שבו שחקן אחד מעביר את הכדור למגרשו של האחר, ועל השחקן האחר מוטלת החובה להחזיר את הכדור למגרשו של הראשון. כך זה גם בראיון. כשהמראיין שואל שאלה, ענה בדיוק על מה שנשאלת. לכאורה, זה נשמע פשוט וברור, אך מסתבר, שהרבה מרואיינים חוששים שיטעו בתשובתם ונוטים שלא להשיב על מה שנשאלו.

דוגמא א':

המראיין שואל: מה עשית בין השנים 2008-2010?

המועמד עונה: "האמת שבשנים האלה לא עשיתי תפקיד מיוחד, לעומת זאת בשנים 2010-2012 עסקתי בפרויקטים מיוחדים שאני רוצה לפרט עליהם".

המרואיין אינו עונה על השאלה שנשאל ומשאיר בעקבות כך רושם גרוע על המראיין.

דוגמא ב':

המראיין שואל: תארי את תפקידך האחרון?

המועמד עונה: " בתפקידי האחרון ניהלתי צוות של 10 אנשי פיתוח. הייתי אחראית על פרויקט שעסק בפיתוח אתר חדש באינטרנט שכלל חנות אונליין".

המרואיינת ענתה באופן פשוט, קצר וענייני והשאירה רושם טוב על המראיין.

ישנם מרואיינים הנוטים להסתגר, להתגונן, להשפיל מבט, לענות בקול חלש, בקצרה ובהצטנעות כאילו הם מנסים למנוע מן המראיין לגלות את חולשתם במהלך ראיון עבודה. בסתר לִבם הם מקווים שהמראיין יעריך את עדינותם, צניעותם, אנושיותם וותרנותם ויראה בתכונות אלה יתרון. הם מאמצים לעצמם תפיסה שהמראיין אינו מעונין במועמדים שיסכנו אותו ולכן יש להתנהג מולו בביטול עצמי.   

לעומתם, יש מרואיינים הנוקטים בדרך הפוכה. כדי להתגבר על תחושת הלחץ מהמראיין, מכוחו להחליט על גורלם ומיכולתו לגלות את נקודות התורפה שלהם, הם נוטים לזלזל בו. כדי להפחית את החשש ממנו, הם מאמצים לעצמם גישה של ביטול חשיבותו של המראיין, וחושבים לעצמם:

"מי הוא בכלל?"

"הוא אינו מבין מהי מידת התאמתי לתפקיד"

יש מרואיינים המקצינים את תגובותיהם ונוקטים שיטה תוקפנית. הם נוטים לענות על השאלות של המראיין בשאלות חוזרות, בציניות ובהתרסה. הם מתקיפים אותו, כאילו שאלותיו אינן לגיטימיות. כאילו אין בשאלותיו היגיון, ואין ביכולתו להעריך את התאמתם לתפקיד על פי שיחה אחת. לדעתם, אם ייכשלו בראיון, הדבר ינבע מחוסר יכולתו של המראיין להעריך את יתרונותיהם, ולא בגלל היעדר כישורים מתאימים. הם לרוב אינם מבינים 

המרואיין סבור שהמראיין קורא את מחשבותיו ומזהה את כל חולשותיו, שיש לו יכולת כמו למכשיר רנטגן לחדור לנבכי נפשו ולגלות את סודותיו. החשש הזה מעורר אצל המרואיין לחץ וגורר תגובה רגשית שפוגעת ביכולת להתמודד באופן ענייני במהלך ראיון עבודה.

לדוגמא:

מנהל שיווק בחברה גדולה, בן 43, בעל תואר שני במנהל עסקים, ניגש לפגישת ראיון עבודה במכון מיון, כשהוא מגיע מתברר לו שמראיין אותו בחור בן 24. 

המחשבה הראשונה שמתעוררת בראשו היא: 

"מה הוא יודע בכלל? 

נראה לי מוזר שנתנו לבחור כל כך צעיר לראיין אדם מנוסה כמוני."

מחשבה זו עושה אותו ביקורתי וגורמת לו להתנהג אליו בציניות ובזלזול במהלך ראיון עבודה. המראיין מצידו חש מותקף ומגיע למסקנה שהמרואיין הוא אדם תוקפני וחסר גבולות. הוא יכול גם להסיק שתגובתו נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם סמכותו כמראיין, דבר שפוגם בסיכוייו להצליח. היחס המזלזל שלו מתפרש כהתנהגות לא מתאימה וכחוסר ביטחון.

לעיתים הציפייה למראיין נוח וידידותי מתגשמת. מהרגע הראשון המראיין מתנהג באופן חביב, נוח ולבבי. התגשמות הציפייה גורמת לעיתים להתלהבות ולהקלה העלולה לגרום לחלק מהמרואיינים להתנהגות פזיזה ולא שקולה. בשל כך, המרואיינים מגלים פתיחות יתרה כיוון שהם חושבים בליבם כך:

"אם המראיין כל כך נחמד, אין לי ממה לחשוש, כנראה מצאתי חן בעיניו מהרגע הראשון. אני יכול להגיד לו הכול בלי דאגה וחשש".

תגובה זו עלולה להכשיל את המועמד ולגרום לו לחשיפה מיותרת ומזיקה.

יש לזכור כי הראיון הוא מקום להצגת יכולת ולא מקום ליצירת קשר אישי או לקבלת סימפטיה. בדיוק כפי שמול מראיין עוין אין להיפגע או לכעוס אלא להתמודד באופן ענייני, כך מול מראיין נוח אין סיבה 

לחגיגה או מסיבה.

אחת השאלות המטרידות לפני ראיונות עבודה היא האם להגיד רק אמת, או האם כדאי לשקר במהלך הראיון. 

להלן מספר דוגמאות: 

•    אם הסתכסכת עם הממונה עליך בתפקידך הקודם ואתה נשאל על כך במהלך ראיון עבודה, האם לספר על כך או לשקר? 

•    אם השתעממת מאד בתפקידך האחרון והרגשת שהתפקיד חסר ערך, מה תענה כשתישאל: "תאר בבקשה את תפקידך האחרון." האם תאמר למראיין את האמת?

•    אם פוטרת בשל חוסר התאמה, האם תגיד למראיין שהאמת היא חוסר התאמתך? 

מתברר שהדילמה האם לומר את האמת או לשקר קיימת בהרבה מצבים יום-יומיים ולא רק במהלך ראיונות עבודה:

•    יש מצבים שבהם אין מנוס מן הכורח לשקר.

•    יש מצבים שבהם מקובל להציג רק מקצת האמת

•    יש מצבים שבהם מרבית האנשים יציגו רק אמת.

•    יש שהצגת רק מקצת האמת נחשבת נכונה ולגיטימית

מצב בו מוטב להגיד רק חלק מהאמת:

מחברת פרסום המשווקת מוצר מצפים לאמירת מקצת האמת. חברת הפרסום צריכה להדגיש רק את יתרונות המוצר ולהימנע מחשיפת חסרונותיו. חברה המפרסמת משקה קל תוסס תדגיש את הטעם המיוחד ותסתיר את העובדה שהמשקה אינו בריא ומשמין. 

מצבים בו מצופה מהאדם להגיד את כל האמת:

כשאדם פונה לייעוץ פסיכולוגי מצופה שיגיד אך ורק את האמת, אם ישקר יפגע באפשרות לעזור לו. ביחסים בין חברים מקובל בדרך כלל להגיד את כל האמת שכן היחסים ביניהם בנויים על אמון הדדי.

במהלך ראיונות עבודה מומלץ להציג בעיקר את האמת שמדגישה את יתרונותיך. הצגת כל האמת כמו בייעוץ פסיכולוגי או בשיחה בין חברים קרובים היא טעות שעלולה לגרום לכישלון של ראיון עבודה.